סטריאוגרפים הם נטפליקס של שנות ה-1900 ואבן הפינה של טכנולוגיית VR ותלת מימד (סטריאו 3D). הפשטות והקלות בייצור הופכות את הסטריאוגרף לדרך ייחודית ללכוד, להציג ולגיבוי מידע חזותי בשילוב עם טקסט.
צילום סטריאוסקופי, הידוע גם בשם צילום תלת מימד הוא טכניקה המשמשת ליצירת אשליה של עומק בתמונה.
זה עובד על ידי לכידת שתי נקודות מבט שונות במקצת של אותה סצנה והצגתן לעיני הצופה באופן שמשפר את הדרך הטבעית שבה אנו רואים את המציאות.
השלב הראשון ביצירת צילום סטריאוסקופי הוא לצלם שתי תמונות נפרדות של אותה סצנה מנקודות מבט מעט שונות. ניתן לעשות זאת על ידי שימוש במצלמה מיוחדת עם שתי עדשות מרווחות זו מזו כדי לחקות את המרחק בין העיניים שלנו, זוג מצלמות מסונכרנות, על ידי פיצול תמונה או על ידי צילום שתי תמונות נפרדות עם מצלמה בעלת עדשה אחת והסטת המצלמה מעט בין שתי החשיפות.
תצלומים מוצגים בדרך כלל זה לצד זה, עם תמונה אחת לכל עין שמתמזגת כשהיא צופה בסטריאוסקופ לאשליה אחת של יופי ועומק.
צילום סטריאוסקופי קיים מאז שנות ה-50 של המאה ה-19 והיה פעם סוג פופולרי של בידור חינוכי, עם מכשירי צפייה מיוחדים ובתי קולנוע ייעודיים להצגת סרטי תלת מימד.
צילום סטריאוסקופי הוא דרך מרתקת וייחודית לחוות את העולם. זה מאפשר לנו לראות דברים באור חדש ומוסיף מימד נוסף לחוויה החזותית שלנו.
